המגעים להשגת הצ'רטר

במקביל לפעילות הארגונית עסק הרצל גם בפעילות מדינית שכללה פגישות דיפלומטיות עם גדולי העולם במטרה להשיג את הצ'רטר.

 

 

1.פגישה עם קיסר גרמניה וילהלם השני -  הרצל ציפה שקיסר גרמניה  יוכל להשפיע על הסולטאן התורכי להעניק צ'רטר ליהודים בארץ ישראל. הוא הסביר לקיסר  שארץ ישראל היא ביתם הטבעי של יהודי העולם והבטיח לו שבארץ תהיה תרבות גרמנית מערבית. בנוסף טען הרצל שכך תיפתר בעיית האנטישמיות בגרמניה. בהתחלה התרשם  הקיסר מהרצל אך בהמשך לא נענה לבקשותיו.
 

2.פגישה עם הסולטאן התורכי  אל חאמיד השני -  אחרי שהתאכזב הרצל מקיסר גרמניה , החליט לפנות בעצמו ובאופן ישיר לסולטאן התורכי . בפגישה ניסה הרצל לשכנע את הסולטאן שהיהודים יפתחו את ארץ ישראל מבחינה כלכלית , ישלמו לו מיסים ובמקביל הבטיח שהתנועה הציונית תעזור לאימפריה העותומאנית למחוק את חובותיה הגדולים. הסולטאן שמע הרצל , הזמין אותו לפגישה נוספת אבל אז הציע לו כי בתמורה לסיוע של התנועה הציונית הוא יאפשר ליהודים בכל מקום שירצו ברחבי האימפריה , חוץ מבארץ ישראל הרצל דחה את ההצעה.

 

3.פגישה עם שר המושבות הבריטי צ'מברליין - למרות כישלונותיו , הרצל לא התייאש והחליט לנצל את העובדה שהוזמן להעיד בבריטניה בפני ועדה שעסקה בנושא הפליטים היהודים שהיגרו מרוסיה לבריטניה. שם נפגש עם צ'מברליין , שהיה שר המושבות הבריטי. הרצל החליט לבקש מהבריטים אישור ליישב יהודים באזורים הנמצאים תחת שליטה בריטית והם קרובים מבחינה גיאוגרפית לארץ ישראל . הרצל הציע את קפריסין או את אל עריש בחצי האי סיני. את קפריסין פסל צ'מברליין מייד לאל עריש שלח ועדת מומחים שתבחן את השטח אך מסקנותיה היו שזה לא אפשרי בגלל מחסור במים  והרעיון ירד מן הפרק.