סיכום פועלו של הרצל

דמותו של הרצל הייתה מזוהה ביותר עם התנועה הציונית. הרצל זכה לכינוי "חוזה המדינה" תמונתו התנוססה מאחורי דוד בן גוריון במעמד ההכרזה על הקמת המדינה,ועד היום משתמשים דמותו ורעיונותיו מקור לכתיבה אקדמית וספרותית וליצירה תרבותית. בשנות פעילותיו הציונית הקצרות ידע הרצל כמה הצלחות אך גם כמה כישלונות,  ולמעשה, לא הצליח בימי חייו להגשים את תכונותיו בדבר השגת צ'רטר על ארץ ישראל והקמת מושבה יהודית עצמאית בארץ ישראל או במקום אחר. אך הרצל הניח את היסודות שהביאו להצלחתה של התנועה הציונית ובסופו של דבר להקמתה של מדינת ישראל. בתחום האירגוני- הרצל הצליח היכן שכשלו הציונים שקדמו לו, כמו "חובבי ציון". הרצל הקים את ההסתדרות הציונית העולמית ואת המוסדות הציוניים הקבועים שהקנו לתנועה הציונית את אופייה הדמוקרטי ואת התשתית האירגונית להמשך הפעילות הציונית הן בגולה והן בארץ ישראל.

בתחום המדיני- אמנם לא השיג הצ'רטר על ארץ ישראל, אך בעצם מגעיו עם שליטי המעצמות ובקידום רעיונותיו יצר את הבסיס להכרה הבינלאומית בציונות. שהתבטאה בהצהרת בלפורב-1917 ובהחלטות האו"ם בשנת 1947.

בתחום התודעתי הרצל עשה את הציונות לרעיון מוכר והיא הפכה מתנועת שוליים יהודית לתנועה הידועה לא רק בקרב היהודים אלא גם בקרב ממשלות ובדעת הקהל העולמית.