תוכנית פולמוס אוגנדה

בשנת 1903 הציע צ'מברליין להרצל את "תוכנית אוגנדה" לפיה תאפשר בריטניה ליהודים להתיישב בשטח במזרח אפריקה, שבו יוכלו להקים מושבה יהודית ולנהל שלטון עצמי. הרצל נטה לקבל את ההצעה במיוחד אחרי ששמע על התוצאות החמורות של פוגרום קישינב שברוסיה .

הרצל החליט להביא את ההצעה בפני הקונגרס הציוני השישי שהתכנס ב1903.

הקונגרס התנהל באווירה מתוחה . ההצעה עוררה ויכוח קשה שכמעט הביא לפילוגה של התנועה הציונית. שמרבית המתנגדים היו דווקא יהודי רוסיה.

 

לשני הצדדים היו נימוקים חשובים:

נימוקי התומכים

1. פתרון מיידי וזמני לאנטישמיות

ממנה סובלים בעיקר יהודי רוסיה.

2. אוגנדה תהייה "מקלט לילה" בלבד.

3. היהודים ילמדו באוגנדה כיצד לנהל מדינה.

 

נימוקי המתנגדים

1. אין ציונות ללא ציון . ליהודים אין שום קשר היסטורי או דתי עם אוגנדה.

2. "מקלט הלילה" יהפוך למקום קבוע כי היהודים אחרי שיתרגלו יסרבו לעזוב.

3. אם יקבלו את אוגנדה המעצמות יסרבו לתת בעתיד את ארץ ישראל .

 

 

בגלל הסערה שחוללה ההצעה, הוחלט לא להצביע בעד או נגד התוכנית , אלא להצביע על שליחת משלחת חקר שתבדוק את תנאי המחייה באוגנדה. גם הצעה זו עוררה סערה ורבים עזבו את הקונגרס בתחושה קשה . מאוחר יותר החליט הרצל לזנוח את ההצעה ובנאום בועידת הפיוס עם הנציגים הרוסים אמר את המשפט  "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".